”זוהי נקודת מבט חדשה, שעשויה לסייע גם להבנת האופן שבו הגירוי החזותי משפיע על תנועת העין”
הדגמה של קיום תנועות העין הקטנות, שבדרך כלל איננו מודעים אליהן. הזזת התמונה יוצרת אשלית תנועה. גם כאשר העין ניחת נוצרת אשלית תנועה, הנגרמת כתוצאה מהתנועות הקטנות של העין. קרדיט: Akiyoshi Kitaoka, Ritsumeikan University.
———
כאשר אנו ממקדים את המבט בנקודה מסוימת במרחב, העיניים מבצעות תנועות קטנות ואקראיות שלרוב איננו מודעים אליהן. למרות שהתנועות זעירות, יש להן השפעה רבה על היכולת של מערכת הראייה להבחין בפרטים עדינים במרכז שדה הראייה. התנועות עצמן מוכרות למדע כבר שנים רבות, אך המנגנון שעומד מאחוריהן לא היה ידוע עד כה. מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Communications חושף כי המקור לתנועות עיניים קטנות הוא בפעילות המוח, ולא בשרירי העין. בנוסף, המחקר מצביע על קשר הדוק בין התנועות הללו לאופן שבו רשתות נוירונים במוח מאכסנות זיכרונות קצרי טווח.
המחקר, בהובלת פרופ’ יורם בורק ממכון רקח לפיסיקה ומרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, ד”ר נמרוד שחם ונדב בן שושן ממכון רקח ופרופ’ מתי יהושע ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, כולם מהאוניברסיטה העברית, נערך בשני חלקים: בתחילה, נבחנו רישומים של תנועות עיניים ושל פעילות תאי עצב בגזע המח ששולטים בשרירי העין. באמצעות ניתוח סטטיסטי של הרישומים, הוכיחו החוקרים כי המקור העיקרי לתנועה לא יכול להיות בתאי העצב השולטים ישירות בשרירים, אלא חייב לנבוע מפקודות המגיעות מאזור עמוק יותר במוח.
אם כך, כיצד נוצרות תנועות אלה? בחלק השני של המחקר, פיתחו החוקרים מודל תיאורטי של הרשתות העצביות במח השולטות במיקום העין, כדי להבין את מקור התנועה. הכיוון שאליו העין שלנו מצביעה חקוק בזיכרון של רשת עצבית הנמצאת בגזע המח. רשת זו פועלת בשעה שאנחנו ממקדים את המבט בנקודה מסוימת במרחב. היא מתחזקת זיכרון של הכיוון הרצוי של העין ומייצרת תבנית הפעלה של שרירי העין, שגורם לקיבוע של גלגל העין לכיוון הרצוי. צוות החוקרים הוכיח, באמצעות מודל מתמטי של הרשת העצבית, שרעש בפעילות של תאי העצב המרכיבים אותה גורם להצטברות של סטיות קטנות ומצטברות בכיוון גלגל העין, באופן שמסביר היטב את המאפיינים הסטטיסטיים של תנועות העין הקטנות.
פרופ’ בורק מסביר כי ”קיים ויכוח בין חוקרים שונים על השאלה האם התנועות הללו מועילות לראייה או שהן מקשות על העיבוד במח של המידע המגיע מהעין. הבנת המנגנון המרכזי שעומד מאחורי תנועות העין הקטנות היא צעד חשוב לקראת תשובה לשאלה הזו. המחקר שהתפרסם כעת מציע נקודת מבט חדשה על המקור לתנועה, שעשויה לסייע גם להבנת האופן שבו הגירוי החזותי משפיע על תנועת העין.”
הפרסום המקורי: https://www.nature.com/articles/s41467-022-29201-y
